גם עובדי מוסך יכלו

חלק ממאמרי כאן עוסקים במערכת היחסים בין מנהלים לעובדים ועל ההשפעה שלשיתוף העובדים בתרומה להצלחת הארגון.

אני חסיד גדול, עד כדי הטפה, של ציפייה מהעובד, כל עובד, להפעיל את שכלו ולא רק את גופו.  אני גורס שעצם הציפייה הזו נותנת כבוד רב לעובד ודוחפת אותו לתת יותר מעצמו.

לא מזמן התחלתי לעבוד עם לקוח חדש – מוסך גדול.   אקדים ואומר שזו לי הפעם הראשונה ללוות מוסך.  לפי כל הסטריאוטיפים המוכרים, לצפות מפועל במוסך שיפעיל שכל, נכנס להגדרת הלא טריוויאלי, בלשון המעטה.  עבורי היתה זו Gemba (זירת פעולה) חדשה ובמידה רבה, נסיונית.  עמדתי לבחון את הדבר לו אני מטיף, בסביבה הבלתי צפויה ביותר.  עבור בעל המוסך היתה זו תפנית חדה בדרך החשיבה ופעולה נסיונית עוד יותר.  מעולם לא חשב לשתף את פועליו, או לשאול לדעתם, בהחלטות החשובות שלו ובוודאי לא בכאלה שיכולות להיחשב אסטרטגיות.

אני עדיין לא משוכנע עד הסוף שהוא לא רואה בי מטורף ושהעובדה שהשפעתי עליו ללכת בדרך שהצעתי, נמצאת בגבולות העל טבעי.    שנינו יצאנו לדרך נסיונית.

הסיבה שהוא הגיע אלי, מלכתחילה, היתה שהוא הרגיש שהעסק שלו תקוע.  כן, יש לו הכנסות, יש לו לקוחות קבועים, אבל הוא רצה קפיצת מדרגה – משהו אחר, יותר משמעותי.

כשפרשתי בפניו את עקרונות הניהול המדויק, אמר לי מיד שאין כל סיכוי שעובדי המוסך שלו יוכלו ללמד אותו דברים ובוודאי לא יוכלו להביא את קפיצת המדרגה אליה הוא מכוון.   לקח לי שעה של שיחה והרבה סבלנות לשכנע אותו שאין לו מה להפסיד.

את התקיעות כבר יש לו.  הוא יכול רק להיות מופתע לטובה.  יצאנו לדרך.

אני חייב לומר שהייתי די מתוח.  אם בארגון רגיל אני בא עם מצגת ועושה חגיגה שלמה, יום Keizen ושאר הפירוטכניקה, הרי כאן הגעתי לסביבת עבודה שונה,  כל מה שאני מכיר ועושה בשוטף עלול, בסביבה הספציפית, לגרום לריחוק וחשדנות.

חזרתי לימי הגד"ש בקיבוץ, לבשתי בגדים שלא אכפת לי ללכלך וכמובן שבאתי למפגש הראשון עם העובדים, בלי המחשב.

במוסך הזה יש שמונה עובדים, פרט לבעל הבית, ישבנו במעגל והתחלתי לדבר איתם על המוסך ועל מטרותיו של בעל הבית.  בהתחלה הם היו נבוכים. נוכחותו של בעל הבית לא הוסיפה להם ביטחון, לאחר שעה הדברים כבר נראו אחרת לחלוטין.

הידע שזרם מהם, התחושה המדהימה הזו שמישהו מקשיב להם ומוכן גם לקבל את דבריהם, הכניסו זרם של אנרגיה למפגש. הם שפעו רעיונות,  היה להם מה לומר.  היה להם חשוב לומר. כל רעיון שעלה תועד. חלק מהרעיונות נידונו במקום ונגזרו החלטות יישומיות.

חלק נידונו במפגש השני יחד עם בחינה ומדידה של ההחלטות מהמפגש הראשון.  בעל הבית התוודה בפני שמעולם לא ראה את עובדיו בצורה כזו והוא חוזר בו מכל מה שחשב, גם אם לא אמר זאת בקול רם.  בנוסף, אמר לי, הרעיונות שעלו הפתיעו אותו, גם בהיבט של מי שהעלה אותם וגם ביצירתיות שלהם.

המוסך הזה בדרך לקפיצת מדרגה.

מי שיביא אותו למקום הזה הם העובדים וזה בעל הבית שהיה מוכן להסתכן ולהקשיב להם ולכבד אותם בכך.