דברים שלומדים במדבר..

חזרנו אתמול מארבעה ימים במדבר. מקום מדהים שנקרא "מדברא"  ליד צוקים בערבה.  גן עדן לשקט ולחיבורים לדברים הקטנים שכבר ששכחנו כתוצאה מכל הרעשים המיותרים. אין במקום טלוויזיה ואין שום אמצעים טכנולוגים שיכולים להפריע למהלך היום יום.

כל כולך מחובר לעצמך ובמקרה שלנו לבני המשפחה שזכו לתשומת לב סביב השעון, וביצוע משימות שכבר שכחנו לעשותם, או שלא עושים אותם בשוטף. מדורה מידי ערב, טיול במדבר, טיול אופניים בשבילי הערבה, משחקי קופסא ועוד. המקום מפנק ומאד מומלץ לכל מי שלא מחפש להדחק עם עוד מאות אנשים במלון בהמתנה לצלחת בחדר אוכל, בהמתנה למעלית שתעלה אותי לחדר, בילדים הקופצים עליך בבריכה ועוד אירועים המטעינים אותנו בשגרה רק ביתר שאת. אינני מבקר את מה שאנו עושים מידי פעם כי זוהי אחת האלטרנטיבות לחופשה עם ילדים. בכל מקרה ממליץ לכם לעשות שינוי ולצאת לבידוד אמיתי שיטעין אתכם באנרגיות המדבריות של ארץ ישראל.

אבל אחרי ההקדמה על חופשה מדהימה ברצוני לשתף בחוויה שירותית שעברנו במדברא. בעלי המקום מעניקים לאורחים תחושה של בית בגדול!! בתי החימר מאובזרים בכל טוב. מצוידים בכל כלי המטבח, משחקים, ספרים ועוד המון דברים קטנים המעניקים את התחושה שחשבנו עליכם עד הסוף. לרשות האורחים קיים מזווה מאד מפנק הכולל מוצרי מזון והשלמות לחופשה מושלמת. הרי הבישולים והכנת הארוחות מתקיימות בבתי החימר של האורחים. ניתן להשיג במזווה גבינות טובות, משקאות, יין, בירות, סוגי חמוצים מיוחדים, גלידות ועוד מאות מוצרים שונים שיסגרו לאורח כל פינה של חוסר כזה או אחר.

גולת הכותרת של המזווה שהוא פתוח לקהל ללא פיקוח!! כן ניתן להיכנס אליו ולקחת מצרכים בלי שאף מעובדי המקום מפקחים ושומרים על המוצרים היקרים. במקום קיים לוח רישום עצמי שבו אתה רושם את המוצרים שלקחת מהמזווה להתחשבנות בסוף האירוח.

מה דעתכם? האם הרעיון של אירוח בו אתה סומך ומעניק את התחושה הזאת לאורחיך הנו מהלך נכון?

אני חייב להגיד שהתחושה הזאת קיימת לאורך כל הדרך. אפשרות לקחת כמה עצים שרוצים למדורות. אזור זולה עם פינוקים שבו אתה יכול לקחת מוצרים רבים ומה שנשאר לך זה לרשום בפתק ולהצמיד על לוח שעם את מה שלקחת, כשההתחשבנות בסוף היום.

השאלה הנצחית האם זה נכון או לא לסמוך על אנשים? כמו כל דבר בחיים העסקיים – אין תשובה חד חד משמעית.

לטעמי יש שני היבטים חשובים והם השורה התחתונה, לאחר ההכנסות והנזקים שנוצרו אם בכלל, לראות האם יש  גידול בהשוואה למצב הקודם. לקחת בחשבון היבטים של חיזוק המיתוג ושביעות רצון הלקוחות שיכול לשפר את איתנות המוצר או השירות.

 בשנות התשעים  עבדתי במשביר לצרכן. לקראת פתיחת סניף בקניון רמת אביב – התלבטנו האם לערוך פיילוט במכירת מוצרי הקוסמטיקה, כמו שקורה בעולם כמגמה והיא הפריי אקסס. מכירה פתוחה לקהל. להזכירכם, עד אז המכירות היו בדוכנים כשדיילת שלפה מוצרים בהתאם לצרכים של הלקוחות. בסוף החלטנו לעשות ניסוי בסניף החדש. רוצים לנחש מה קרה?  לאחר מספר חודשים המחזור של מוצרי הקוסמטיקה עלה בשלושים וחמישה אחוז. אחוז הגניבות, ממנו בעיקר חששנו, עלה באופן שולי. השורה התחתונה במכירות למטר מרובע – עלינו בצורה משמעותית.

 אני חייב לציין שבמחקר לא מייצג לגבי מה שקורה במדברא – ניתן לראות שאנשים לוקחים אחריות על כך שמשהו מטיל עליו אחריות. תחשבו על ילדים שאתם מאצילים סמכות. במקרים רבים אתם מוצאים את עצמכם אחראיים על כך שהילד לוקח אחריות על תחום הפעילות שהגדרנו לו. גם בסיפור המזווה במדברא אתה מרגיש שהמקום מכניס אותך אליהם הביתה. החוויה היא שאם עד כדי כך חושבים עלי ודואגים לכל מחסורי וגם לא בודקים אותי עם זכוכית מגדלת, כנראה שאני צריך להוכיח לכולם שהם לא טועים בדרך בה הם נוקטים.

 כשאתה מושיט יד בדרך כלל תקבל חזרה הרבה פרגון והערכה שבסוף גם ילכו אחריך. כמובן שיש גם אחרים שלא יענו,  אבל זה פחות משמעותי. במידה ולאחר כל מה שקרה הרווחתי יותר כנראה שזה היה שווה.

תחשבו מעבר לחוויה שמעניקים לכם בהאצלת סמכות ותחושה של בית, במידה והמזווה או המכולת של מדברא היתה מאוישת. עלות התועלת של איש תפעול בחנות יקר מול לקיחה בשוגג או אחר של לקוח הנמצא במקום. במשק המקומי לא תמיד זה נכון לסמוך על אחרים. יש לנתח את קהל היעד ואת הפוטנציאל להצלחת הפעילות.

כאשר אתה הופך את העובדים שלך ואת לקוחותיך לשותפים הסיכוי שתהנה מהם הוא גבוה הרבה יותר. כי כמו שסבא שלי אמר if you can't fight them join them.  שווה הרבה יותר להפוך את הלקוחות לגורמים המעורבים בתהליך התפתחות העסק ובכל מה שקורה בשוטף. המעורבות גורמת לרצון ובעל אינטרס, לדאוג שהעסק יצליח מתרומה אישית של הלקוח במיקוד קניות באותו מקום ודחיפה ועידוד שאחרים יקנו ממנו.

 מאחל  שבוע מוצלח ופשוט לסמוך על אחרים. שווה לנסות בכל מקרה – כנראה שהפתעות טובות יצאו מזה. אנו פשוט צריכים להתמודד עם הרגלים ישנים שאינם מאפשרים לשחרר ולרוץ מהר יותר קדימה.

שלכם באהבה

 אודי