הפרעות קשב. מנוע הצמיחה של הזם

ואני ראיתי ברוש -  היזם כברוש – מול אש ומים. עד השמים.

ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש 
בחמסיןבקרה
אל מול פני הסערה.

(אהוד מנור)

לכולנו יש חלום. מילדות, נערות או בגרות. להיות מישהו. להמציא משהו. לתת משמעות.

חלקנו חולמים בעולם העסקי – הקמת מפעל, יצירת שירות מיוחד,  הקמת חברה משלנו.

אלו מאתנו שפועלים כדי להגיש את החלום, יוזמים ומקימים עסק משלהם. כזה שהם רוצים ואוהבים לעבוד בו. כזה שבו הם המעסיקים והמועסקים.

היזמים שביננו, הם אנשים המחויבים לחלום שלהם בכל רגע בחייהם. הם הדבורים הפועלות והמלכה כאחד, הם הרצים למרחקים ארוכים, הם הם  שעומדים, כדברי השיר, מול פני השמש , בחמסיןבקרהאל מול פני הסערה".

ואנחנו, העובדים, השותפים, הנרתמים לדרך, עומדים מול "הברוש" לפעמים חסרי נשימה, לפעמים בתסכול, לעיתים בהערצה ולעיתים בכעס.  מה יש בהם שמביא אותנו לקצוות הטובות והטובות פחות?

מה עובר לו ליזם בראש, שמקפיץ  לנו פיוז לפעמים. אז דבר ראשון בדרך להבנה  לליבו של היזם, זו תחושת ה "אני אנווט". זה הבייבי שלו \ שלה. החרדה להצלחה של העסק היא חלק קבוע , מוחשי ויום יומי.  העולם העסקי שהוא יצר, הוא שלו, פרי מחשבתו, פרי לילותיו הלבנים, והוא רוצה להביא אותו לחוף מבטחים.

הנה ברושלבדו
מול אש ומים.
הנה ברושלבדו
עד השמיים.
ברושלבדו איתן.

 

דבר שני שמוביל את היזם, הוא היצירתיות שלו. היצירתיות הרב- תחומית והיכולת לחשוב בהרבה מסלולים בו זמנית, היא שמובילה אותה להצלחה. בכל נקודת התחלה היזם הוא  המשווק, המנהל, איש הפיננסים .

במרבית המקרים היצירתיות מהולה בהפרעות קשב, לעיתים בהיפראקטיביות. חיפוש קצר בגוגל תחת המילים "יזמים והפרעת קשב" ייתן רשימה עדכנית של כל היזמים מחד, וכל המחקרים מאידך בנושא. חלק גדול מאוד מהיזמים , אובחן כבעל הפרעות קשב.

מנהלים ויזמים מצליחים כמו נועם לניר בישראל, או ריצ'רד ברנסון (המייסד של וירג'ין)  וכן כמה מלקוחותיי מציגים פנים מגוונות של ניהול תחת הפרעות קשב. לחלקם אין זמן  שתסיים את המשפט או את המצגת. ולאחרים יש רגישות גבוהה לפורמט שהצגת את הנתונים – רשימה , או טבלה. הכול מתערפל והפיוז קופץ.

אבל אל תתבלבלו. זה כוחם וזה האתגר שלנו ושלהם כאחד. אנחנו – העובדים, היועצים, השותפים- אנחנו המשלימים של היכולות שלהם, אנחנו לא המחנכים, "המנרמלים" אנחנו מה שיאפשר להם להתקדם. כל ניסיון לשנות יעלה תסכול בשני הצדדים. הרעיון הוא להצטרף לכוח המניע. ליצור סינרגיה עם האנרגיה.

הכוח הזה היצירתיות + הדרייב מניע אותם קדימה לקחת סיכונים, לבדוק אפשרויות ולרתום אנשים לדרך. הדרייב הזה לא תמיד ברור לכולם, נראה כמו ירייה לכל הכיוונים אבל יש שם היגיון ואנחנו צריכים לדעת לקרוא אותו, ללמוד אותו, להבין מה מניע אותו.

ליצור סינרגיה עם האנרגיה. כמו מילות הסיום של השיר של אהוד מנור.

ברושלבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.

 

תמר אראל – מנהלת עסקית GPS  לעסקים.