לחגוג גם בלי סיבה

חברות וחברים יקרים,

 שישי בערב והאדרנלין בשיאו מהשבוע המלא והאינטנסיבי. מחשבות, מחשבות, מחשבות ועוד (מזכיר את הפרסומת של דיויד בלאט – כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש).

 אפרופו דיויד ומכבי תל אביב. שאפו גדול. אני לא זוכר אותי מתלהב ממכבי כל כך,  כשחקן לשעבר בהפועל ירושלים ואוהד מושבע של הקבוצה, לא קל לפרגן לאיום מספר אחד על הקבוצה שלי ועל הכדורסל בישראל. אך בתחרות בו מתמודדת קבוצה ישראלית נגד קבוצה מעבר לים, אני פטריוט גדול. נחכה ליום ראשון בערב ונקווה שנחזיר את גביע אירופה לתל אביב. הדבר הגדול ביותר שראיתי ברבע הרביעי והאחרון של הקבוצה – הלב של כל אחד ואחד מהשחקנים במכבי שידעו, למרות המצב המאוד קשה -פיגור של 15 נקודות – לא לוותר ולהיות נחושים עד הסוף כלומר עד השנייה האחרונה. כל הכבוד!

 המחשבות רצות לי בראש , ממה שעבר בשבוע האחרון וממה שעוד מצפה לשבוע הקרוב. ההצגה ממשיכה והיא צריכה יותר ויותר לרגש את הקהל, שזה אתם, מעל הכל. לא קל לרגש ולייצר ערך או ערכים אמתיים אצל אנשים יוצאים מן הכלל. המחשבות כל הזמן מתגלגלות בכיוון של מה אפשר לעשות יותר ואיך ניתן לעשות את הקיים באופן טוב יותר ולהעצים את הפעילות. כל אדם יהיה אופטימי אם המחר ייראה קצת טוב יותר מהיום. ברור שזה מתחיל מתפיסת החיים וסטאטוס האנרגיה,  המוד בקיצור,  חייב להיות חיובי אחרת לפי תורת הסוד, כל מחשבה תדבק בתפיסה השלילית  ואז חיינו יהיו אומללים ולא נצליח לראות את חצי הכוס המלאה.

 הבוקר נסענו לבקר את משפחתי היקרה בירושלים. אמי גרה בבקעה הקרובה למושבה הגרמנית. לאחר שהגענו כולנו,  שש נפשות, עם ציוד שיכול להספיק לשבוע, הבנו שעדר ילדים כולל בני הדודים ששהו בבית ,לא יכולים יותר וכדאי מאד להוציא אותם לחופשי, כלומר לצאת איתם לאוויר העולם. יצאנו למסע רגלי מאד מהנה ומומלץ במושבה הגרמנית.

האווירה בירושלים לקראת שבת היא מדהימה. אנרגית השבת בפתח והיא נמצאת בכל מקום. גם כשיצאנו מירושלים ועברנו ליד מאה שערים, שמענו משהו שנשמע כמו מוסיקת טראנס חזקה, מדובר היה בשמחה של החרדים.

נחזור למושבה הגרמנית. הסתובבנו וראינו את ההמבנים השונים, האנשים, החנויות ונהנינו מאווירה מאד נעימה. הזמן עבר ולקראת שלוש אחה"צ, הרחוב הפך רגוע ושקט. החנויות נסגרו וכמות האנשים ברחוב ירדה פלאים.  לפתע  אני שומע מוסיקה חזקה ורואה את נעמי בתי מתחילה לרקוד, בעודנו הולכים למקור המוסיקה – הגענו  ללקוח שלנו – מסעדת "המטבח של פיני" שמיכל ישראל היקרה מלווה אותם מזה שנה וחצי ולאחרונה ,יעל תומכת בפעילות בתחום הפיננסי. מהמסעדה בקעו קולות מוסיקה יוונית נהדרת של להקה מקומית. היא היתה מלאה עד אפס מקום,  בעלי הבית שלומי ואבירם קבלו אותנו בחום ואהבה. בלי פורמליות וגינונים, נכנסנו והתחלנו לרקוד עם ההמון.

פתאום בתוך כל השמחה והאנרגיות המיוחדות עצרתי ואמרתי לעצמי – לזה התכוונתי כשאני אומר סיבה למסיבה!!  רחוב שלם נטול אנשים בשעה שלוש אחרי הצהרים. המסעדות ריקות, בתי הקפה מתרוקנים ורק "המטבח של פיני " מלא עם אנרגיות של שמחת בית השואבה.

המטבח של פיני ולפני כן פיני בחצר, הוא מוסד ידוע בירושלים שעבר לתל אביב וכעת חזר למשכנו החדש בעמק רפאים –  מומלץ מאד. היה נהדר לשמוע שבעלי העסק מרוצים מאד מהליווי של מיכל אשר מלווה אותם זמן רב ויעל שעוזרת להם לנהל מספר עסקים. שאפו גדול!  אין סיפוק גדול יותר מלראות לקוח מחייך ומאושר מהשירות שלנו. אצל פיני יש אוכל מצוין, ממוקם במבנה ירושלמי וותיק מאד שחודש לאחרונה, אווירה ושירות מעולה. המדהים מכל הוא שבכדי לייצר סיבה למסיבה לא צריך יותר מידי. רעיון יצירתי שיגרום ללקוחות הקיימים והחדשים להגיע במיוחד משום שהם מקבלים ערך מוסף.

אני זוכר בתחילת דרכי, בשנת 2004 כאשר ליוויתי לקוח שנכנס  כשותף למסעדת  "בר ים" עם שרון איילון (בדיוק כשהריאלטי איתה הסתיים).  ניסיון במסעדנות לא היה לי, ידעתי רק  שהמסעדה ריקה מאד בתחילת השבוע ומתמלאת יפה לקראת סופה. החלטתי שצריך יהיה לערוך דרך קבע ערב קריוקי ביום ראשון, וביום שני לערוך ערב להקות שינעימו את האווירה. בשבוע הראשון של ההשקה התוצאות היו צוננות, אבל מידי שבוע המספרים הלכו וגדלו. לאחר כחודש  נדרש היה להזמין מקום מראש, אחרת המקום היה מפוצץ באנשים.

 תצרו חוויות וסיבות לאנשים לצאת מהבתים ולהגיע לעסקים. הלקוחות מפונקים וכל אחד מאיתנו חשוף להמון  מידע והצעות מאד אטרקטיביות. כדי לשמר את הלקוחות הקיימים ולהביא לקוחות חדשים צריך למצוא דרכים מיוחדות ויצירתיות.

 תזכרו!  אתם רוצים לגרום ללקוחות שלכם להיראות מנהיגים,  ומנהיגים גורמים לסובבים אותם לעשות דברים שלא תכננו.

 אז אולי ניתן לקרוא לצרוף הדברים –  מנהיגות מסיבתית.

נשיקות והמון אהבה ממני, אודי