מכבי למעלה ומכבי למטה

חברות וחברים יקרים,

מכבי של למטה וטמכבי של למעלה?? כותרת כזאת  יכולה לבלבל כי אחרי הזכייה המטורפת של מכבי תל אביב בפיינל פור, כל דבר המתקשר למכבי נתפס כמכבי תל אביב בכדורסל. מדהים איך בשנייה לאחר הניצחון צצים המון אנשים בישראל ובתפוצות שמתאחדים סביב הניצחון בפיינל פור. עוד נגיע באחד הבלוגים לנתח את משמעות המאמן כדמות משמעותית בתוצאת המשחק ויכולת הקבוצה בפועל.

אבל המכבי שאני מתכוון היא דווקא – קופת חולים מכבי. הבשבוע שעבר,   בליתי מספר שעות במוקד מכבי ברמת השרון. בסוף שבוע האחרון וירוס תפס את ילדיי הקטנים. הוירוס לא הטריד , אך ההקאות וחוסר התיאבון הממושך של תמר בתי התינוקת  גרמו לאשתי ולי לדאוג, החששות נבדקו אצל הרופאה ביום ראשון שהחליטה שבגלל גילה הצעיר – ארבעה חודשים, נדרש להגיע למוקד הרפואי של מכבי כי יתכן והתייבשה.

וכך היה- הגעתי למוקד, לאחר הביקור אצל הרופאה בשעה שבע בערב. כולי תקווה שנסיים זאת לפני תחילת המשחק של מכבי. הפקידה שקיבלה אותי היתה חייכנית ושאלה בקול רך ודואג מה קרה לתמר הקטנה. היא קמה מכיסאה מהתעניינות אמיתית לראות את היצור הקטן בתוך העגלה. היא הבינה את מצוקתי וציינה שהם יעשו הכל כדי לקבל אותי בהקדם ושאגיע ליד חדר האחיות.

ממש דקותיים לאחר מכן נקבו במספר שלנו במערכת הכריזה ואחות בשם מיכל יצאה לקבל אותנו. מהרגע הראשון הרגשתי,  ואני בטוח שגם תמר חשה בזאת היטב – בטחון.

 תחושה של בית והרגשה שיש על מי לסמוך. מיכל הסבירה לאורך כל זמן הבדיקה את המצב ומה הולך להיות :  בדיקות דם, צואה ושתן ומה חשוב שיקרה – שהיא תאכל כמה שיותר. היא טיפלה בה נהדר ונתנה המון טיפים חשובים לטיפול בתינוקת. היא גם התייחסה אלי והחמיאה לי על היותי אב דואג ומסור לילדתו. בכל הזמן ששהינושם,  כל אקט שזכה להצלחה, היא דאגה לחגוג ולשמוח-  "איזה יופי שאין לה חום", "כל הכבוד תמר על שיתוף הפעולה בבדיקת השתן" וכך הלאה. היא היתה מאד אמפטית לתמר והתייחסה אליה כאילו הייתה בן אדם מבוגר המתקשר איתה. היא נתנה לה את כל הכבוד הראוי לה על אף היותה תינוקת!  היא ציינה בפני את התהליך, את החלופות האפשריות ומה חשוב שיקרה.  היא לקחה אותי למקום שלא ידעתי על קיומו, והוא חדר עם כורסאות משובחות וטלוויזיות שניתן לשבת ולהירגע בשקט ובשלווה וכן להאכיל את התינוקת. מבלי לשאול היא דאגה לי לכוס מים שיהיה לי נוח בזמן האכלה ,ושאלה באיזה ערוץ בטלוויזיה אני מעוניין לצפות. בגלל שהיינו צריכים לחכות מעל לשעה לתוצאות הבדיקות ,המשמעות של  להיות בחדר כזה היתה דרמטית.

בתוך החדר האינטימי והשקט תמר הייתה רגועה והסכימה לאכול. תשומת הלב שלי ושלה היו בשיאן. שנינו הבנו שאם היא לא אוכלת, היא תקבל עירוי מה שלא ימצא חן בעיניה ולא ימצא חן בעיניי , שהרי אני עלול להפסיד את המשחק של מכבי בגמר המתחיל בתשע.

הישיבה הנינוחה הוסיפה למעטפת השירותית והמון חום שמיכל האחות העניקה לנו. לאחר כשעה כשתמר כבר סיימה את הבקבוק והתוצאות הגיעו, ניגשנו לרופאה שנראתה הכי שירותית ונחמדה בעולם. היא הכריזה שהתוצאות טובות והתייבשות גבולית. היא שמחה שתמר אכלה ונתנה טופס למיון במידה ומצבה ידרדר.

 יצאתי מאושר מכל הבחינות. הרגשתי כאילו יצאתי לבילוי עם ביתי הקטנה ושנינו בסה"כ נהנו מחווית הביקור. לפני יציאתנו הביתה היה חשוב לי לשקף ולהודות מכל הלב למיכל על השירות היוצא דופן שקבלנו – כן גם תמר שהרגישה שכיבדו והתייחסו למצוקתה ולצרכיה.

 למחרת מצבה של תמר לא השתפר. היא הקיאה את האוכל ונראה היה שאין ממש שיפור במצבה ואולי שוב בשל גילה הצעיר – יש סיכוי להתייבשות.  התקשרנו למוקד האחיות שביקש מאיתנו לחזור למוקד. הגעתי בשעות הערב שוב למוקד. הפעם שאלה אותי הפקידה בענייניות :"למה הגענו"?ובצורה לקונית ציינה שאגש ליד חדר האחיות. לאחר המתנה קצרה, מספר המזל שלנו עלה בגורל ונכנסו לחדר אחיות. הפעם האחות היתה כנראה עייפה ולא ממש "ספרה" אותנו. פרטתי בהתחלה בקול נמרץ את מצבה מתוך רצון לשתף את האחות במצבנו, ולקבל את האמפטיה המדהימה של מיכל האחות מאתמול. אבל הפעם האחות התורנית לא ממש שיתפה פעולה. בקול לקוני ויבש ציינה מה הולך להיות והורתה לנו לחכות בחוץ. היא לא ממש הביטה בתמר,לא ממש התעניינה בה, מעבר לשאלות הפרוטוקול הרשומות במחשב. עניין אותה למלא את הפרטים במחשב , כאשר העיניים דבוקות למסך.  הרגשתי לבד, לא יכלתי לשתף ולחלוק את מצוקתי עם העולם. המוקד נראה אפרורי וחסר השראה לתמר ולי. רציתי לעוף משם כמה שיותר. המטופלים האחרים, הרופאה, האחיות וכל הצוות כולל המנקים, נראו לי פתאום קרים ומנוכרים. הביקור אצל הרופאה הסתיים במתן מרשם לבקבוק נוזלי שאמור היה לתת לתמר נוזלים ולשפר את מצב ההתייבשות שלה. יצאתי בבהילות ממכבי עם פרצוף עייף וקצת מדוכדך.

שני ביקורים בטווח של יום , ושוני גדול ומהותי בחוויה השירותית והתפיסתית. המדהים שעל הוצאות ענקיות כמו אותו מבנה, אותו מותג, אותם הוצאות שהן גדולות עד מאד –  אבל מיכל אחת שעשתה את ההבדל.

שיהיה שבוע טוב..

אוהב אתכם מאד

 אודי

https://www.youtube.com/watch?v=xYYYctLmnt4

שאריות של החיים
הפרויקט של עידן רייכל
מילים ולחןעידן רייכל

מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים

ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים

אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש

אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם