בין עבודת צוות לשטיפת מכונית

חברים יקרים,

שבוע טוב לכולנו!

השבוע האחרון חלף עבר לו.. נחנו קצת והופ אנו מתחילים עוד שבוע.  האם הצלחנו לעצור שניה ולנתח את מה שעברנו בעבודה, בבית ובכלל ולהבין קרה במהלך השבוע.

אם מה הרגשנו טוב ואם מה קצת פחות. מה נדרש וטעון שיפור ואיך עושים את השינויים שהתוצאה השבוע תהיה טובה יותר. מה בשורה התחתונה היינו רוצים לשפר בכל המישורים השונים. כחלק ממשפחה גדולה וחמה אני מבקש לשתף אותנו ברצון שלכם לעריכת שינוי, בכלים החסרים לכם לקדם את עצמכם, בכל דרך שבה נוכל לתמוך ולעזור למממש את שאיפותכם.

אנחנו כאן בשבילכם. כדי שכל שבוע נרגיש טוב יותר בכלל ובפרט במה שאנו עושים בחיים ולא רק בצד המקצועי.

השבוע חגגנו לנשיא שמעון פרס יום הולדת מרגש. מאחל לכולם אריכות ימים עם צלילות הדעת, אופטימיות ואנרגיות שלא מפסיקות. אמונה חזקה שלאורך השנים זכתה להרבה חוסר פרגונים. מה קרה שבן אדם שלאורך שנים רבות היה דיי אנדר דוג… לא ממש דמות להערצה.

ראש הממשלה נתניהו אמר… "אתה מוכיח שאפשר להיות סקרן בכל גיל וצעיר בכל גיל", אמר נתניהו בפתח דבריו. "אתה מסתכל תמיד אל העתיד. עם התכונות הללו של התרגשות וסקרנות אתה מלווה אותנו בכל תחנות חיינו - מהקמת המדינה ועד היום".

 במשפט אחד – פרס לא הפסיק לחלום ולרדוף את החזון והערכים אותם האמין. אמונתו שנשארה אופטימית ולא מרירה, הרצון לשרת את המדינה והעם היא מעל הכל ולא תגרום לתירוץ כזה או אחר להוריד אותו בעשייה האינסופית שלו. האמונה בסוף הדביקה את כולנו בהערכה ללא גבולות ובכבוד שאנו מעניקים לו ומקווים שבאמת יביא אותנו לחוף המבטחים. היום קמתי בפרץ של אנרגיות ורצון לנקות את רכבי המלוכלך. החלטתי לרתום את שתי בנותיי אלמה ונעמי, 6 ו-4 למשימה. אני חייב להגיד שבדיעבד המשימה בצורה מעולה (כולם מוזמנים לראות את האוצר… אחרי הניקיון). אך למה אני מעלה את הנושא בכלל?.

כי הבנתי כמה נושא הניהול בכל מקום דורש את המיומנות איך מגדירים לצוות מה רוצים להשיג, איך מחלקים את העבודה – מי מסבן ומי מייבש, מה ציפיות התפוקה מכל אחד – כמה נקי אני מעוניין, אופן עבודת הצוות – אחד "משקה" עם מים והשני מסבן.

הגדרת התפקידים והדרכה אישית תרמו רבות לכניסתן לתפקיד באופן מהיר ויעיל. הן הפתיעו אותי כמה תרמו לתוצאה מעולה.

בקיצור רחיצת המכונית הנו אתגר שתכנון מראש היה עוזר להשגת תוצאה יעילה יותר. בכל מקרה אני חייב להגיד שנהניתי מאד וכבר קבענו לשטוף שוב בעוד חודש (מקווה שלא ישמע מאוחר מידי…). שיתוף פעולה עם אנשים הוא אחד הנושאים הקשיים ביותר ומאתגרים כל ארגון. ניהול נכון מאפשר להשיג תוצאות מדהימות ורצון להעצים את העבודה המשותפת מה שבפעמים אחרות יגרום לרצות להיות סוליסט בעשייה.

פרשת השבוע "בלק"  שני דברים נתעסק הפעם:

  1. חשיבות רבה בשיתוף פעולה ועבודת צוות
  2. התמקדות באחר מנטרלת אנרגיה מעשייה והמיקוד שלנו בחיים

מסופר בפרשה על הנבואה והקללה של בעלם הרשע על עם ישראל. "הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב". מה זה אומר עלינו? כל זמן שנהיה מאוחדים ונדע לכבד איש את חברו נהיה ערבים זה לזה – על זה נאמר: "יהיה לבדו" – הוא "ישכון" – יובטח קיומנו ונזכה ליחס של הערכה וביטחון מהסובבים אותנו ומהעולם כולו, אבל חס ושלום "ובגויים" – ברגע שנהיה במחלוקת ונהיה איש איש לעצמו ולא תהיה בנו אהבת הזולת וערבות הדדית ושלא נדע להושיט יד לעזרה כשצריך.: על זה נאמר בגויים – "לא יתחשב" – זה הקללה לא עלינו שנהיה בודדים ולא נחשבים, בעיני העולם והפרט.

אלו נפסיק לחיות לפי האחר, חיינו יהיו הרבה יותר טובים…

"איזה מטבח חדש ציפי קנתה. המלה האחרונה!" "ראית את המכונית החדשה של שגב? עמוסה בכל הגדג'טים החדשניים!" שיחה נפוצה, דיבורים יומיומיים רגילים. מספרים על סוכן מכירות אחד ששבר את כל שיאי המכירות בחברה בה הוא עובד. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הסביר שהדבר הראשון שהוא אמר כשמישהו פתח בפניו את הדלת הוא "ראית מה יש לשכנה שלך, הגברת כהן?" והמשפט הזה מעולם לא איכזב.

אבל זו לא הייתה האתיקה היהודית מעולם. אותנו לימדו אחרת, ומערכת הערכים העתיקה שלנו רלוונטית כיום כמו בזמנים עברו. פרטיות, צניעות ודיסקרטיות הן כולן תכונות שבני עמנו טיפחו מאז שהפכנו לעם.

"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" (במדבר כד, 2).

מה היה מיוחד כל כך במשכנות בני ישראל? רש"י מציע פרשנות אחת לפסוק זה, והיא שפתחי אוהליהם של בני ישראל במדבר סודרו באופן כזה שהם לא היו אחד מול השני. באופן זה לא יכלו האנשים לראות מה נעשה באוהלי שכניהם, ופרטיותם נשמרה. למעשה, זהו אחד ההסברים לדברי השבח המפורסמים שאמר בלעם ליהודים, "מה טובו אוהליך יעקב". הנביא הגוי שיבח את כישרונם של היהודים בתכנון ערים, שכן הם הקפידו לשמור על צניעותם ועל פרטיות המרחב האישי שבה חיה משפחתם מכל מיני מציצנים וחטטנים, הידועים גם בכינוייהם "ינטות" ו"נודניקים".

פרשנות אפשרית אחרת ל"לא להציץ לאוהל שכנך" עשויה להיות כדלקמן: אל תביט לתוך אוהל שכנך כדי לעזור לעצמך להחליט מה עליך לעשות. החלטותיך בחייך לא צריכות להתבסס על מה אנשים אחרים עושים או לא עושים, ובוודאי שלא על מה שיש או אין לשכנים שלך.

עובדים סוציאליים כיום יעידו בכאב כי משפחות מתפרקות לעתים קרובות בגלל קשיים כלכליים ובגלל הלחצים שאלה מביאים לתוך חיי הנישואין. אלא שרבים מן הלחצים הללו נגרמים על ידי בני הזוג עצמם. לקוחותיהם מתוודים כי הם לא באמת היו זקוקים למטבח החדש או למכונית החדשה, אלא שכאשר חבריהם עלו מדרגה הם חשו לחץ להשתוות אליהם כדי לשמור על מעמדם החברתי.

בין שזה מטבח, מכונית, חופשה או הצעקה האחרונה בשטח הטכנולוגיה הדיגיטאלית, הרי אם אנו מרשים שישפטו אותנו לפי הקריטריונים של אחרים, אנו חושפים את עצמנו להמון לחץ לא הכרחי. אפילו שמחה – כמו נישואין או בר מצווה – יכולה להכניס אותנו לאווירה של "להתחרות בשכנים", החל בהזמנה המסוגננת בעלת שבעת העמודים שצריכה להישלח במסירה אישית לכל אורח ואורח, וכלה בערב הריקודים היוקרתי הכולל ארוחת ערב מקושטת בפסלי כבד קצוץ.

למה? הכל כי אנו עסוקים בלהסתכל מאחורי כתפינו או בלהציץ לחצרם של שכנינו.

עיקרון זה חל גם לגבי צדקה. בית הכנסת או מוסד צדקה כלשהו מבקש את תרומתנו, ואיך אנו נענים לבקשה? "טוב, אם מר כך-וכך שהוא מולטי-מיליונר תרם רק 10,000$ אז כל מה שאני צריך לתת זה 10$!" – מה זה משנה מה מישהו אחר נתן או לא נתן? עליכם לתת את מה שאתם מסוגלים לתת, בלי כל קשר למה נתנו אחרים.

כמה טינה, מרירות ואכזבה יכולנו למנוע אילולא היינו מנסים להתאים את עצמנו לסטנדרטים של אנשים אחרים! היינו הרבה יותר מאושרים אילו היינו מתבוננים בעצמנו בלבד ומשיגים את שביכולתנו להשיג בלי להשוות את עצמנו לאחרים.

אם ברצונכם ליהנות מברכות "מה טובו אוהליך" או אפילו רק מניהול טוב של משק הבית, השאירו את עיניכם ואת אפכם בתוך אוהלכם שלכם, ואז גם אתם תהיו שבעי רצון ונחת.

 שיהיה לנו שבוע מוצלח,

אודי