שנה של נתינה

חברות וחברים יקרים,

האם השליפה הקבועה שתהיה לך שנה טובה ושמחה מלאה בריאות ועוד – האם באמת עומד מאחורי זה משהו ערכי ואמיתי?

בעידן בו אנו מסמסים בווטסאפ או כותבים באיזו רשת חברתית, המחשבה מאחורי מה באמת אני אומר, האם יש שם עומק, רגש וקשב אמיתי לצד השני מוטלת מאד בספק.

הגיע זמן שבאמת ניקח את עצמנו ואת האנשים מסביב יותר ברצינות. האם אני מתכון כשאני שואל מה נשמע? האם כשאני מברך אני מתכוון לברך או פשוט מברך מנימוס או מאינטרס אחר?

אנו מתחילים שנה חדשה שבה המשמעות לדרך בה נבחר יתפוס מימד אחר. מימד של מחויבות, אחריות, רגישות וקשב לאחר.

מחויבות לכך שאם התחלנו בפעולה נמשיך אותה עד סופה. לא נוותר ולא נרפה עד שנגיע למטרות שלנו. מחויבות שנרגיש ונקשיב, ננסה להירתם למען האחר במיוחד בימים קשים.

נבין שהיום אולי הנו היום האחרון בחיינו ואין טעם לייצר תקרת זכוכית או להישאר באזור הנוחות.

קודם כל לומר – כן, ואחרי זה אפשר להגיד אבל, אני רוצה להתרגש ולקפוץ למים גם אם איני יודע מה קורה בפנים.

אנחנו ב-GPS לעסקים נאפשר לכל אחד מאנשים המדהימים הנמצאים בחברה לקחת אחריות ומחויבות אמיתית כלפי המטרות והיעדים של כל אחד ואחת בחברה.

הערכים אליהם נמשיך יחד לחתור הם:

תשוקה והתלהבות לעזור לזולת.

רגישות והקשבה ללא תנאים מקדימים ולאורך כל הדרך.

הנהגה שתגרום לנו לעשות דברים שלא תכננו לעשות אותם.

מחויבות אינסופית להצלחת הלקוח ועשייה לתוצאה.

הנאה צרופה מהדרך ולא רק ממטרה. קמים בבוקר והולכים לישון ומודים לאל ולבחירה שלנו לעשות את מה שאנו עושים.

פשוט להיות מאושרים ולהרגיש שאנו יודעים להעריך את העובדה שאנחנו בריאים למשל.

ללכת עם האמת עד הסוף עבור הלקוח והמערכת.

לשמור על חוט השדרה מול הלקוח – כדי להביא להצלחתו ולא לרצותו.

לדעת לעבוד בצוות ולזכור שכל אחד יכול לתרום לי במשהו

להשריש את המשפט שכל יום ויום אני נעשה טוב יותר כי אני לומד דברים חדשים.

שנה שבה לא רק נגדיר מצפן לאחר, אלא נתחיל בהגדרה עצמית למצפן האישי, המקצועי, הכלכלי ועוד. אי אפשר להיות הסנדלר שהולך יחף.

לא להפסיק לחלום. החלום הנו כוכב הצפון המאפשר לנו להרים את הראש ולראות האם אנו בכיוון הנכון.

נפעל כאילו אראלה ממפעל הפיס התקשרה ומודיעה שזכינו! זכינו להיות בקרב אנשים כל כך מיוחדים ואיכותיים, לשרת לקוחות המתמסרים לנו, להתפתח ולהתקדם, לשאוף קדימה, להיות מאושרים,

להגיד את מה שאני מרגיש לאנשים הקרובים אלי – אני אוהב, אני מעריך או סתם להגיד תודה על כל מה שאתם עושים בשבילי.

אסיים בנימה מאד אופטימית כי כוחות חזקים מאד דוחפים אותנו לממש כמה שיותר מהר את המטרות והיעדים שרשומים על הקיר.

היום בבוקר חגגנו לליהי אישתי יומולדת, וכמו לכל בן משפחה בביתנו, קמנו כולנו, למעט ליהי, מוקדם וסידרנו שולחן במתנות, מאפינס חמים עם נרות, בלונים, ציורים, ברכות, פרחים מסוגים שונים ועוד. ברגע שליהי נכנסה לחדר התחיל טקס שירה ושמחה. כולם השתתפו כולל יונתן הקטן שעזר לערוך את השולחן. הוא הבין היטב מהו הרעיון של הטקס והחגיגה ועזר מאד לקדם את ההכנות. המשכנו לארוחת בוקר בג'וז ודניאל בבני ציון. מקום מצוין לארוחות בוקר ולתפוס קצת אווירה אחרת מהעיר הגדולה.

ואז הגיע הנס הגדול- החלטנו לצאת לטיול אופנים באזור. יצאנו כולנו מהבית, ליהי עם העגלה ואנכי מנהל את צי האופניים ומנחה את אלמה ונעמי לרכב בהצלחה. כאשר הגענו לכיכר ליד ביתנו, כמו בכל מעבר כביש – הסתכלתי וראיתי רכב מרחוק. פסעתי לעבר מעבר החצייה והנחתי למשפחה לעבור, בינתיים אני מסתכל על הרכב שהיה קודם רחוק יחסית,כשהוא כעת מתקרב במהירות. הרמתי בבהלה את היד וצעקתי "עצור"! בשניה אחת ראיתי אותו חולף על פני מעבר החציה במהירות גבוהה, ובום! אלמה עפה על הכביש, מסתבר שהיא עברה עם האופניים בצד ימין שלי ובשלב מסוים עברה אותי. הרכב פגע בגלגל הקדמי שלה וכופף אותו לגמרי, אלמה עפה מספר מטרים ונשכבה על הכביש. ליהי רצה אליה ולשמחתנו, מהר מאד הבנו שהיא יצאה מזה עם מספר חבלות לא רציניות. הבהלה של כולנו הייתה בשיאה. אנחנו משפחה שיצאה לטיול נעים בשכונה, נובתוך שניות נקלעה לתאונת דרכים במקום הכי בטוח שיכול להיות, במעבר חציה שנמצא בכיכר שליד הבית.

הנהג הפוגע עצר ומרוב תדהמה, לא הצליח להסביר מה קרה. נראה שהוא היה שקוע במשהו אחר ובשל כך לא הבחין בנו. המכסה הקדמי של הרכב האמריקאי החדש שלו התכופף מעוצמת המכה.

בעודנו המומים מנסים להבין מה קרה לאלמה, נעמי נכנסה להיסטריה, משטרות ואמבולנס שעטו לעברנו, ליהי נסעה עם אלמה לבית חולים דנה. לשמחתנו, הסיפור הסתיים לאחר מספר שעות עם חבלות שיעברו הרבה לפני החתונה.

אלמה התאוששה יחסית מהר. כמו שנאמר לנו בבית חולים, גופו של ילד הוא אלסטי ופחות פגיע מאשר של אדם מבוגר. גם נפשה גמישה והיא הצליחה מיד לחזור לשגרה ללא שום בעיה.
כמו שאתם יודעים, יום במשפחת בירקאן יכול לספק שנה אצל משפחה אחרת, אבל אני מקווה שחיינו יהיו קצת יותר שקטים.

חברים וחברות יקרות – החיים נזילים והיום אנחנו קבלנו את חיי אלמה במתנה. האושר ענק, אבל ההבנה שאם לא נתחיל לפעול ולממש אמיתית את מה שאנו צריכים לעשות עכשיו ומיד, כנראה גם לא נעשה זאת בשנה הבאה ואולי גם לא נעשה זאת בעוד עשור.

אני מאחל לכל אחת ואחד לאוהב את הקרובים אליו. לתת ולהרגיש ולהגיב בהתאם ולא בהתאם למה שאתם רוצים, מרגישים ומקשיבים, מאחל לכם להבין מה הצד השני צריך ואיך אני באמת ובתמים יכול לעזור.

הנכם מבינים את רמת האנרגיות שאוחזת בי לקראת השנה הקרובה. אנרגיה של אהבה ותחושה של רצון להנהיג אתכם הרבה יותר רחוק ממה שקרה השנה. השנה אנו מתחילים עם הכלים, עם הכרות מעמיקה, עם הבנה ברורה לאן אנו רוצים להגיע ועם המון מחויבות ונחישות עתידית להצלחה.

אני אוהב כל אחד מכם ומקווה שהמילים חודרות ועושות את העבודה. מחד אני אחפש את השינוי והתוצאות ומאידך מתקשה להפנים תקיעות ואי הצלחות כתוצאה מחוסר יכולת להשתנות, שלפעמים דרך אגב איננה בשליטתנו.

מאחל לכולנו שנה מלאה הגשמה ומימוש כל החלומות האישיים והמשותפים.

שלכם

אהוד יהודי שלמה